ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם. שֶׁמְּנַגְּבִים בָּהֶם כְּשֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם:
מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים. שֶׁנּוֹתְנִים עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה:
וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג. שֶׁמְּנַגֵּב בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ אַחַר שֶׁרָחַץ:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר. מִטְפְּחוֹת יָדַיִם לְפִי שֶׁפְּעָמִים מְחַמֵּם בָּהּ יָדָיו, וּמִטְפְּחוֹת סְפָרִים פְּעָמִים שֶׁמְּשִׂימָהּ בְּחֵיקוֹ וּמִתְחַמֵּם, וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג פְּעָמִים שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ וּמִתְעַטֵּף בָּהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר:
מִטְפְּחוֹת סַפָּרִים. הַמְגַלְּחִים בְּנֵי אָדָם, וּפוֹרְסִים עֲלֵיהֶם מִטְפַּחַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בִגְדֵיהֶם:
אֲסוּרִים מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. וּבְהָא מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בֵּית רֹאשׁ וְלוֹבְשִׁים אוֹתָן דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, וְהָכִי מוּכָח בַּיְרוּשַׁלְמִי: