ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קִדֵּשׁ. שֶׁכֵּן בְּעַרְבִיָּא מְקַיְּמִין קוֹצִים בַּכֶּרֶם כְּדֵי שֶׁיִּרְעוּ גְמַלֵּיהֶם, וּמֵאַחַר שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם מְקַיְּמִים אוֹתָם בִּשְׂדוֹתֵיהֶם הֲווּ כִלְאַיִם בְּכָל מָקוֹם, דְּשַׁפִּיר קָרִינַן בּוֹ אֲשֶׁר תִּזְרַע, דְּמַשְׁמַע מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ וְרוֹצִים בְּקִיּוּמָן:
לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִים. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּגוֹן קוֹצִים בְּעַרְבִיָּא לְפִי שֶׁלְּשָׁם מְקַיְּמִים אוֹתָם, אֲבָל בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתָן מֻתָּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הָאִירוּס. מִין יָרָק שֶׁעָלָיו רְחָבִים וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בַּתַּבְשִׁיל, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִ"י סוסנב"ר:
וְהַקִּסּוֹם. אדר"א בְּלַעַ"ז שֶׁמַּדְלִין אוֹתוֹ עַל הַחֲנֻיּוֹת וְעַל הַחַלּוֹנוֹת:
וְשׁוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ. רוזי"ן בְּלַעַ"ז:
וְכָל מִינֵי זְרָעִים אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם. מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן הֲווּ כִלְאַיִם, דְּהָכִי מוּכָח בִּמְנָחוֹת [דַּף טו]:
קַנְבּוֹס. קנאפ"ו בְּלַעַ"ז וּבַעֲרָבִי קינ"ב:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּלְאָיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַקִּנְרָס. בַּעֲרָבִי כרפו"ש וּבְלַעַ"ז קרד"ו, וְהוּא דַּרְדַּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (בראשית ג) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ: