ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
עִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם. כְּשֶׁמְּזַבֵּל כַּרְמוֹ אוֹ כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אַמַּת הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת הַכֶּרֶם פְּעָמִים יֵשׁ עִמָּהֶם זְרָעִים, וְכָל הַנֵּי שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה נִזְרְעוּ שָׁרֵי, דְּלֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ בְּכַוָּנָה מַשְׁמַע:
סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ. שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה וְזוֹרֵעַ וְהוֹלִיכָה רוּחַ סְעָרָה אֶת הַזֶּרַע בַּכֶּרֶם:
לְאַחֲרָיו מֻתָּר. דְּשֶׁלֹּא בְכַוָּנָה הָיָה וְלֹא רָאָה שֶׁהוֹלִיךְ הָרוּחַ אֶת הַזֶּרַע לְתוֹךְ הַכֶּרֶם:
וּלְפָנָיו אָסוּר. אִם סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו וְרָאָה אָסוּר:
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה אִם עֲשָׂבִים יוֹפַךְ. יַחֲרוֹשׁ וִיהַפֵּךְ שָׁרְשֵׁי הָעֲשָׂבִים וְשׁוּב לֹא יִצְמְחוּ:
אִם אָבִיב. שֶׁכְּבָר צָמַח הַזֶּרַע אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ:
יְנַפֵּץ. הַזֶּרַע מִן הַשִּׁבֹּלֶת, וְהַקַּשִּׁין מֻתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר:
וְאִם הֵבִיאָה דָגָן תִּדָּלֵק. וְהַכֹּל אָסוּר: