ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
כְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹסִיף מָאתַיִם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לוֹ מֻתָּר, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מִתְעַצֵּל בַּכִּלְאַיִם, אֲבָל כְּשֶׁאֶחֱזֹר אָסוּר מִשּׁוּם דְּנִתְעַצֵּל וְנִתְיָאֵשׁ, וְדִכְוָתָהּ גַּבֵּי מְחִצַּת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה, דִּכְשֶׁנִּתְיָאֵשׁ וְלֹא גְדָרָהּ קִדֵּשׁ, אֲבָל לֹא נִתְיָאֵשׁ שֶׁמִּתְעַסֵּק כָּל שָׁעָה לִגְדֹּר וְלֹא הִסְפִּיק עַד שֶׁהוֹסִיף מָאתַיִם לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין אִם הוֹסִיף מָאתַיִם, רוֹאִים כְּשֶׁחוֹתְכִים יָרָק זֶה אוֹ מִין שֶׁל תְּבוּאָה זוֹ מִן הַמְחֻבָּר, בְּכַמָּה זְמָן יָבַשׁ שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בּוֹ לֵיחָה, הַגַּע בְּעַצְמְךָ שֶׁיָּבַשׁ בְּמֵאָה שָׁעָה, אִם נִשְׁתַּהָא בָּאָרֶץ חֲצִי שָׁעָה מִשֶּׁהִגִּיעַ לוֹ וְלֹא לִקְּטוֹ הֲרֵי הוֹסִיף מָאתַיִם וְאָסוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא יָבֵשׁ מִלַּחוּתוֹ בְּכָל חֲצִי שָׁעָה חֵלֶק מִמָּאתַיִם כְּשֶׁהוּא בְּתָלוּשׁ, כָּךְ מוֹסִיף בַּחֲצִי שָׁעָה חֵלֶק מִמָּאתַיִם כְּשֶׁהוּא בִּמְחֻבָּר: