ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. שֶׁאֵין בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה אַרְבַּע אַמּוֹת:
אֵינוֹ כֶרֶם. וּמַרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים וְזוֹרֵעַ אֶת הַשְּׁאָר, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲרֹשׁ בִּשְׁוָרִים בֵּינֵיהֶם אֵין שֵׁם כֶּרֶם עָלָיו:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. דְּרוֹאִים אֶת הָאֶמְצָעִיִּים כְּאִלּוּ אֵינָם וּמִצְטָרְפִין הַחִיצוֹנִים אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם רֶוַח הָרָאוּי לָהֶם. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִטַּע שׁוּרוֹת רְצוּפוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד, וְאוֹתָן שֶׁרְאוּיִין לְהִתְקַיֵּם וּלְהֵעָשׂוֹת כֶּרֶם יִשָּׁאֲרוּ כֶּרֶם, וְהַשְּׁאָר יִהְיוּ לְעֵצִים. הִלְכָּךְ אֵלּוּ הָאֶמְצָעִיִּים הַנְּטוּעִים בְּתוֹךְ הָרֶוַח הָרְאוּיִם לִהְיוֹת בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם עֵצִים בְּעַלְמָא, וְהַחִיצוֹנִים מִצְטָרְפִים לִהְיוֹת כֶּרֶם: