ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
כֶּרֶם שֶׁחָרַב. עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה. שֶׁיֵּשׁ בַּקַּרְקַע שֶׁל בֵּית סְאָה עֶשֶׂר גְּפָנִים לֹא פָחוֹת מִכֵּן:
וּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן. דְּהַיְנוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, וְאֵין רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְלֹא פָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת:
כֶּרֶם דַּל. שֶׁגְּפָנָיו מֻעָטִים, וְאַף עַל פִּי כֵן דִּין כֶּרֶם יֵשׁ לוֹ. וְאֵין זֶה קָרַחַת הַכֶּרֶם, דְּאוֹתוֹ חָרַב מֵאֶמְצָעוֹ וְזֶה נֶחֱרַב מִכָּל צַד:
עִרְבּוּבְיָא. שֶׁאֵין הַגְּפָנִים מְכֻוָּנִים כְּשׁוּרָה:
אִם יָכוֹל לְכַוֵּן. בְּכָל הַכֶּרֶם שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ, כְּגוֹן שֶׁיָּבִיא חוּט וּמוֹתֵחַ וּמוֹצֵא הַגֶּזַע מְכֻוָּן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאֶחָד יוֹצֵא זָנָב, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹף אֵינוֹ מְכֻוָּן הֲרֵי זֶה כֶרֶם. אֲבָל אִם מוֹצֵא הַנּוֹף מְכֻוָּן וְהַגֶּזַע אֵינוֹ מְכֻוָּן אֵין זֶה כֶרֶם:
כְּתַבְנִית כְּרָמִים הֲרֵי זֶה כָרֶם. וּבָעֵי הַרְחָקָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: