ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
מֵשָׁר מֵשָׁר. עֲרֻגּוֹת עֲרֻגּוֹת, וְכָל עֲרֻגָּה מִמִּין אֶחָד לְבַדּוֹ:
שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ. כְּלוֹמַר מַנִּיחַ בֵּין מֵשָׁר לְמֵשָׁר רֶוַח שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל מַחֲרֵשָׁה, מִלְּשׁוֹן יְפַתַּח וִישַׁדֵּד אַדְמָתוֹ (ישעיה כח). וּבַיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ שֶׁהֵם שְׁתֵּי אַמּוֹת רֹחַב עַל שְׁתֵּי אַמּוֹת אֹרֶךְ. וְאַחַר כָּךְ מֵצֵר וְהוֹלֵךְ אִם יִרְצֶה עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בֵּינֵיהֶן בְּסוֹף הַמֵּצַר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָךְ הֵן נִרְאִים שֶׁלֹּא נִזְרְעוּ בְּעִרְבּוּבְיָא:
הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי. כִּמְלֹא רֹחַב הָעֹל שֶׁחוֹרְשִׁים בּוֹ בַּשָּׁרוֹן, דְּהַיְנוּ בַבִּקְעָה, שֶׁהוּא רָחָב מִן הָעֹל שֶׁחוֹרְשִׁים בּוֹ בָּהָר:
וּקְרוֹבִים דִּבְרֵי אֵלּוּ וְכוּ'. שֶׁשִּׁעוּר שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ קָרוֹב לִהְיוֹת שָׁוֶה לִמְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי: