ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה. אַף עַל גַּב דְּבַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי שְׁאָר עִנּוּיִין דְּלֵית בְּהוּ כָּרֵת תָּנָא אָסוּר. וְהָנֵי חֲמִשָּׁה עִנּוּיִין כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עִנּוּיִין הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, דְּשַׁבָּת שַׁבָּתוֹן דֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, וְשַׁבָּת שַׁבָּתוֹן דְּאַחֲרֵי מוֹת, וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ דְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ דֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם דְּאַחֲרֵי מוֹת, בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב תְּעַנּוּ וְעִנִּיתֶם. וְהָנֵי דְּמַתְנִיתִין נַמִּי חֲמִשָּׁה עִנּוּיִין נִינְהוּ, דִּשְׁתִיָּה וַאֲכִילָה אַחַת הֵן:
הַמֶּלֶךְ. צָרִיךְ שֶׁיִּתְרָאֶה נָאֶה, דִּכְתִיב (ישעיה לג) מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ:
וְהַכַּלָּה. צְרִיכָה נוֹי כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעֲלָהּ. וְכָל שְׁלֹשִׁים יוֹם קְרוּיָה כַּלָּה:
וְהֶחָיָה. יוֹלֶדֶת:
תִּנְעֹל. מִפְּנֵי הַצִּנָּה:
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, אַמֶּלֶךְ וְכַלָּה וְחַיָּה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: