ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. דְּמַהוּ דְּתֵימָא הָרוֹאֶה עֲבוֹדָה אַחַת אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַנִּיחָהּ כְּדֵי לֵילֵךְ לִרְאוֹת עֲבוֹדָה אַחֶרֶת דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת, וּרְאִיַּת עֲבוֹדָה מִצְוָה הִיא מִשּׁוּם בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מֵעֲבַר מִצְוָה הוּא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עָסוּק בָּהּ: