ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים וּבַהֵיכָל:
הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר. בְּמִשְׁנָתֵנוּ:
וְכֵן בַּהֵיכָל. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת בַּפָּרֹכֶת וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא פַּר אַחֵר וְיַתְחִיל מַתְּנוֹת הַפָּרֹכֶת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל בִּפְנִים:
שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן. לְפִיכָךְ כַּפָּרָה שֶׁנִּגְמְרָה נִגְמְרָה:
מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. וַאֲפִלּוּ לֹא נִגְמְרָה אוֹתָהּ כַּפָּרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִתֵּן מַה שֶּׁנָּתַן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: