ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
הָיָה מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. הַאי תַּנָּא סָבַר שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו לְכָל קֶרֶן וְקֶרֶן, וְכָל מַתָּנָה וּמַתָּנָה הָיְתָה בַּקֶּרֶן שֶׁלְּפָנָיו וְסָמוּךְ לוֹ. וּלְהָכִי נָקַט מְחַטֵּא וְיוֹרֵד, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה נוֹתֵן מַתָּנָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁאִם יִתֵּן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה בַּקֶּרֶן שֶׁלְּפָנָיו הַדָּם זָב לְתוֹךְ בֵּית יָד שֶׁלּוֹ וּמְטַנֵּף אֶת בְּגָדָיו. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר שֶׁהַכֹּהֵן עוֹמֵד בְּקֶרֶן אַחַת וּמִשָּׁם נוֹתֵן הַמַּתָּנוֹת עַל כָּל הַקְּרָנוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ אֶלָּא אַמָּה עַל אַמָּה מְרֻבָּע, וְכֵיוָן שֶׁאֵין שְׁלֹשֶׁת הַקְּרָנוֹת סְמוּכוֹת לוֹ יָכוֹל לִתֵּן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וְלֹא יְטַנֵּף אֶת בְּגָדָיו, חוּץ מִקֶּרֶן זוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד אֶצְלָהּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְצַדֵּד רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַטָּה אֶלָּא לְמַעְלָה, שֶׁאִם יְצַדֵּד רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַטָּה וְיִתֵּן מַתָּנָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה הֲרֵי הַדָּם זָב לְתוֹךְ בֵּית יַד כְּתֹנֶת שֶׁלּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: