ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם. בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:
אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת. שֶׁל עֵצִים שֶׁמְּבַעֲרִים עֲלֵיהֶם הָאֵשׁ, אַחַת מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁמַּקְרִיבִין עָלֶיהָ הַתָּמִיד, וְאַחַת מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה נוֹטְלִים אֵשׁ לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, וְאַחַת מַעֲרָכָה שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ שֶׁלֹּא תָּסוּר מִשָּׁם אֵשׁ לְעוֹלָם, וְאַחַת מַעֲרָכָה שֶׁל אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁל תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב וְלֹא נִשְׂרְפוּ כָּל הַלַּיְלָה, שׂוֹרְפִין אוֹתָם בְּמַעֲרָכָה זוֹ. וּמוֹסִיפִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹד מַעֲרָכָה אַחַת לִטֹּל מִמֶּנָּה גֶּחָלִים לַקְּטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ. דִּשְׁלֹשָׁה קְרָאֵי כְתִיבֵי, (ויקרא ו) עַל מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. (שם) וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת. (שם) וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִּכְבֶּה, זוֹ מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ. וּמַעֲרָכָה רְבִיעִית לְאֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי, דִּסְבִירָא לֵיהּ שֶׁאֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ, בְּצִדֵּי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה הֵם נִשְׂרָפִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם. דְּלֵית לֵיהּ מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ. וּמִקְרָא שְׁלִישִׁי שֶׁל וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִּכְבֶּה דָּרֵישׁ לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהַמַּבְעִיר קִסְמִים דַּקִּים כְּדֵי לְהַצִּית הָאֵשׁ עַל הַמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה לֹא יַצִּית עַל הָרִצְפָּה וְיַעֲלֵם כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים לַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא יַדְלִיקֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: