ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
בְּכָל יוֹם. כְּשֶׁחוֹתֶה גֶּחָלִים מִמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת לְהַכְנִיס עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי לִקְטֹרֶת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית:
חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְּשֶׁל זָהָב. וְאֵינוֹ חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב, שֶׁחֲתִיַּת הַגֶּחָלִים שׁוֹחֶקֶת הַכְּלִי וּמְחַסַּרְתּוֹ, וְהַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב. שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל כֹּהֵן גָּדוֹל לְעָרוֹת מִכְּלִי אֶל כְּלִי:
כְּבֵדָה. שֶׁהָיָה דָּפְנָהּ עָבֶה:
וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁהָיָה דָּפְנָהּ דַּק:
וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְרוֹעַ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְסַיַּעְתּוֹ:
וְהַיּוֹם אָדֹם. מִזָּהָב הַקָּרוּי זְהַב פַּרְוַיִם, עַל שֵׁם שֶׁדּוֹמֶה לְדַם פָּרִים:
פְּרָס. חֲצִי מָנֶה:
דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. דִּכְתִיב (ויקרא טז) וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות ל) וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁקְּטֹרֶת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים תְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה: