ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. צֶמֶר צָבוּעַ אָדֹם:
כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ. כְּנֶגֶד שַׁעַר שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בּוֹ:
וְלַנִּשְׁחָט. הָיָה קוֹשֵׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּצַוָּארוֹ, וְהַשְׁתָּא לֹא אָתֵי לְאִתְחַלּוּפֵי בִּשְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁזֶּה בְּרֹאשׁוֹ וְזֶה בְּצַוָּארוֹ. וְתַרְוַיְיהוּ בִּשְׁאָר שְׂעִירִים לֹא מִתְחַלְּפֵי, שֶׁאֵלּוּ לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית קְשׁוּרָה בָּהֶם וּשְׂעִירִים אֲחֵרִים אֵין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית קְשׁוּרָה בָּהֶם:
עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי. מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּיָלֵיף מִקְּרָא דִּכְתִיב (ויקרא טז) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם. אֲבָל חֲכָמִים פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ וְאָמְרֵי עֲוֹנוֹת אֵלּוּ זְדוֹנוֹת, פְּשָׁעִים אֵלּוּ מְרָדִים, חַטָּאוֹת אֵלּוּ שְׁגָגוֹת, לְאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת בִּתְמִיָּה, אֶלָּא אָמַר חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קו) חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּמַהוּ זֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות לד) נוֹשֵׂא עֲוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, עֲשֵׂה לָהֶם זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת: