ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
טָרַף בַּקַּלְפִּי. טָרַף חָטַף וְלָקַח פִּתְאֹם בַּחֲטִיפָה בַּקַּלְפִּי, שֶׁשָּׁנִינוּ לְמַעְלָה וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם. וְלָמָּה בַּחֲטִיפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַכִּיר בְּמִשְׁמוּשׁוֹ אֵיזֶה שֶׁל שֵׁם וְיִטְּלֶנּוּ בְּיָמִין, לְפִי שֶׁסִּימָן יָפֶה הָיָה כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָמִין:
וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד בְּיָמִין וְאֶחָד בִּשְׂמֹאל. וְהַשְּׂעִירִים עוֹמְדִים אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְנָתַן גּוֹרָל שֶׁעָלָה בְּיָמִין עַל שָׂעִיר שֶׁל יָמִין וְגוֹרָל שֶׁעָלָה בִּשְׂמֹאל עַל שָׂעִיר שֶׁל שְׂמֹאל:
לַה' חַטָּאת. שֵׁם הַמְפֹרָשׁ הָיָה מַזְכִּיר, וְהוּא שֵׁם שֶׁל יוּ"ד הֵ"א כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
וְהֵן עוֹנִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם: