ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, שֶׁהוּא חוֹתֶה מִן הַדֶּשֶׁן בְּמַחְתָּה בֵּין רַב בֵּין מְעַט, וְנוֹתְנוֹ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ וְנִבְלָע שָׁם בִּמְקוֹמוֹ, וְהִיא הָיְתָה תְּחִלַּת הָעֲבוֹדָה בְּשַׁחֲרִית:
אוֹ סָמוּךְ לוֹ. סָמוּךְ לִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ מִלְּפָנֶיהָ אוֹ מִלְּאַחֲרֶיהָ:
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹרֵם מֵחֲצוֹת. מִשּׁוּם חֻלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁעָלָיו לְבַדּוֹ מֻטָּל הַכֹּל, צָרִיךְ לְהַשְׁכִּים יוֹתֵר:
וּבָרְגָלִים. דִּנְפִישֵׁי יִשְׂרָאֵל וּנְפִישֵׁי קָרְבָּנוֹת וְרַב הַדֶּשֶׁן בִּמְקוֹם הַמַּעֲרָכָה, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַדֶּשֶׁן מִן הַמַּעֲרָכָה לַמָּקוֹם שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשְּׁמוֹ תַּפּוּחַ, שֶׁלְּשָׁם גַּל גָּדוֹל שֶׁל דֶּשֶׁן צָבוּר וּמְכֻוֶּנֶת כְּתַפּוּחַ, הָיוּ צְרִיכִים לְהַשְׁכִּים יוֹתֵר, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִין מִן הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה:
וְלֹא הָיְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַגַּעַת. בָּרְגָלִים:
עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל. הַמְּבִיאִים קָרְבְּנוֹתֵיהֶם לְהַקְרִיבָם מִיָּד אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר: