ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
אִם הָיָה חָכָם דּוֹרֵשׁ. בִּדְבַר הֲלָכָה כָּל לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא יִישַׁן וְיִרְאֶה קֶרִי. וְאִם תַּלְמִיד הוּא וְלֹא חָכָם, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ דְּבַר הֲלָכָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִדְרֹשׁ, דּוֹרְשִׁים לְפָנָיו:
בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא. שֶׁהֵן דְּבָרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב לַשּׁוֹמְעָן, וְאֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ: