ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין. שֶׁקָּרְאוּ לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם:
לְזִקְנֵי כְּהֻנָּה. לְלַמְּדוֹ חֲפִינַת הַקְּטֹרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טז) וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים. וַעֲבֹדָה קָשָׁה הָיְתָה:
בֵּית אַבְטִינָס. הֵם הָעֹשִׂים אֶת הַקְּטֹרֶת וְכוֹתְשִׁים אוֹתָהּ וּמְעָרְבִין סַמְמָנֶיהָ:
וְהִשְׁבִּיעוּהוּ. שֶׁלֹּא יְהֵא צְדוֹקִי לְתַקֵּן הַקְּטֹרֶת עַל הַמַּחְתָּה מִבַּחוּץ וּלְהַכְנִיס מִבִּפְנִים, שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁין כִּי בֶעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת (ויקרא טז), כִּי בֶעָנָן עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת יָבֹא וְאָז אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר (שם) וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה':
הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה. שֶׁחֲשָׁדוּהוּ לִצְדוֹקִי:
וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין. עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ. דְּאָמַר מַר [שַׁבָּת צז.] הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ: