ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
צְדוֹקִי גְלִילִי. צְדוֹקִי שֶׁהָיָה מֵאֶרֶץ הַגָּלִיל:
הַמּוֹשֵׁל עִם מֹשֶׁה בַּגֵּט. שֶׁהָיוּ מוֹנִים לִשְׁנוֹת הַמְּלָכִים וְכוֹתְבִים בְּכָךְ וְכָךְ לְמֶלֶךְ פְּלוֹנִי, וּבְסוֹף הַגֵּט כּוֹתְבִין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וּגְנַאי הַדָּבָר לְמֹשֶׁה:
אֶת הַמּוֹשֵׁל מִלְמַעְלָן וְאֶת הַשֵּׁם מִלְּמַטָּן. שֶׁמַּקְדִּימִין שֵׁם פַּרְעֹה לְשֵׁם הַשֵּׁם, דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה':
וּכְשֶׁלָּקָה. פַּרְעֹה:
מַה הוּא אוֹמֵר ה' הַצַּדִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים הַמַּסֶּכְתָּא בְּמִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, מִשּׁוּם אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רַע, הִשְׁלִים בַּה' הַצַּדִּיק:
סוף הספר