ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית. תַּרְגּוּם שֶׁבְּדָנִיֵּאל וְעֶזְרָא, וּכְגוֹן כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם שֶׁבְּיִרְמְיָה (פרק י), אִם כְּתָבוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁכְּתָבָן תַּרְגּוּם, אֵין מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם:
כְּתָב עִבְרִי. הַכְּתָב שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר. וְהַכּוּתִיִּים כּוֹתְבִים בּוֹ עַד הַיּוֹם, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּאוֹתוֹ כְּתָב בְּדִבְרֵי חֹל. וּבְמַטְבְּעוֹת שֶׁל כְּתָב הַנִּמְצָאִים בְּיָדֵינוּ הַיּוֹם שֶׁהָיוּ מִזְּמַן מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מְפֻתָּחוֹת בְּאוֹתוֹ כְּתָב. אֲבָל הַכְּתָב שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִים בּוֹ סְפָרִים הַיּוֹם, כְּתָב אַשּׁוּרִי הוּא נִקְרָא, וְהוּא הַכְּתָב שֶׁהָיָה בַּלּוּחוֹת. וְנִקְרָא אַשּׁוּרִי, שֶׁהוּא הַמְאֻשָּׁר שֶׁבַּכְּתִיבוֹת, לְשׁוֹן בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית ל):