ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
סָפֵק נַעֲשָׂה בָהֶן מְלָאכָה. דִּמְלָאכָה פּוֹסֶלֶת מַיִם לִנְטִילָה, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא:
טְמֵאִים. פְּסוּלִים לִנְטִילָה:
סְפֵקָן טָהוֹר. אֲפִלּוּ יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁנָּטַל כָּל הָנָךְ סְפֵקוֹת. וְהַיְנוּ סָפֵק לִטָּהֵר דִּפְלִיגֵי בְּסֵיפָא רַבָּנָן וְרַבִּי יוֹסֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
סְפֵק יָדַיִם לִטַּמֵא וּלְטַמֵּא. לְקַמָּן בְּאִידָךְ בָּבָא מְפָרֵשׁ לָהּ:
שְׁנֵי כִכָּרִים טְמֵאִים. דָּאֳכָלִים טְמֵאִים מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם, כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ג' [מִשְׁנָה ב'], כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת:
שְׁנֵי כִכָּרִים טְהוֹרִים. בְּשֶׁל תְּרוּמָה אַיְרֵי. שֶׁהַיָּדַיִם פּוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה:
הַיָּדַיִם כְּמוֹ שֶׁהָיוּ וְהַכִּכָּרִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. הַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ וְהַטָּהוֹר בְּטָהֳרָתוֹ: