ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
חָזְרוּ לַיָּד טְהוֹרָה. דְּכֵיוָן דְּרִאשׁוֹנִים לֹא יָצְאוּ חוּץ לַפֶּרֶק, לֹא נִטְמְאוּ הַשְּׁנִיִּים בִּיצִיאָתָן חוּץ לַפֶּרֶק. אֲבָל כְּשֶׁיָּצְאוּ רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק וְחָזְרוּ לַיָּד, טְמֵאָה, לְפִי שֶׁנִּטְמְאוּ הַשְּׁנִיִּים בָּרִאשׁוֹנִים שֶׁחוּץ לַפֶּרֶק, שֶׁאֵין הַשְּׁנִיִּים מְטַהֲרִים הָרִאשׁוֹנִים [מֵהַיּוֹצְאִים] חוּץ לַפֶּרֶק, אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק בִּלְבַד הֵן מְטַהֲרִין:
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים. לְיָדוֹ אַחַת, שֶׁנָּטַל בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים כָּל יָד וְיָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאַחַר כָּךְ צֵרֵף שְׁתֵּי יָדָיו לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁנִיִּים, יָדָיו טְמֵאוֹת. דִּכְשֶׁצֵּרֵף יָדָיו, נִטְמְאוּ יָדָיו בִּנְגִיעָתָן זוֹ בָּזוֹ, דְּמַיִם שֶׁעַל גַּב זוֹ מְטַמְּאִים מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְטַמְּאִים כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, וְנִטְמְאוּ הַיָּדַיִם מֵחֲמַת מַשְׁקִין טְמֵאִים. וּכְשֶׁנָּטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים, לֹא טִהֲרוּ אֶת הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת מַיִם שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא גַּם הַשְּׁנִיִּים נִטְמְאוּ בָהֶן. וְדַוְקָא כְּשֶׁנָּטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ. אֲבָל אִם נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת, נֶחֱשָׁבוֹת שְׁתֵּי יָדַיִם כְּיָד אַחַת וְאֵין מְטַמְּאוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּךְ מָצָאתִי פֵּרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ בְּפֵרוּשֵׁי רַבּוֹתַי. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לְיָדוֹ אַחַת, שֶׁנָּתַן מַיִם רִאשׁוֹנִים עַל גַּבֵּי יָד אַחַת בִּלְבַד, וְאַחַר כָּךְ צֵרֵף שְׁתֵּיהֶן לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶן מַיִם שְׁנִיִּים, יָדָיו טְמֵאוֹת. שֶׁהַמַּיִם שְׁנִיִּים מִטַּמְּאִין בְּאוֹתָהּ הַיָּד שֶׁלֹּא נִטְהֲרָה, וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים הַיָּד הַטְּהוֹרָה:
וְשִׁפְשְׁפָהּ בַּחֲבֶרְתָּהּ. שֶׁלֹּא נְטָלָהּ. נִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ מֵחֲמַת חֲבֶרְתָּהּ דְּלֹא נְטָלָהּ, וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִין אֶת הַיָּד שֶׁנָּטַל:
בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בַכֹּתֶל. אִם שִׁפְשְׁפָהּ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בַּכֹּתֶל כְּדֵי לְנַגְּבָהּ:
טְהוֹרָה. וְאִם לְאַחַר שֶׁשִּׁפְשֵׁף חָזַר וְנָגַע בְּאוֹתָן הַמַּיִם שֶׁבָּאוּ מִיָּדוֹ לְרֹאשׁוֹ אוֹ לַכֹּתֶל, טְמֵאָה. שֶׁאוֹתָן מַיִם טְמֵאִין הֵן וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים הַיָּד שֶׁנָּגְעָה בָּהֶן. אַף עַל גַּב דְּכָל כַּמָּה דְּלֹא שִׁפְשֵׁף לֹא (מטמאים) [מְטַהֲרִין] בְּשִׁפְשׁוּף, כִּי שִׁפְשֵׁף וְחָזַר וְנָגַע, גָּרַע טְפֵי:
נוֹטְלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה זֶה בְצַד זֶה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁים מִשּׁוּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים, מִשּׁוּם שֶׁמָּא נִטְמְאוּ כְּשֶׁנָּפְלוּ מִיַּד זֶה לְיַד זֶה, וְשֶׁמָּא יֵשׁ לָהֶם דִּין מַיִם שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה, וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא לֹא נָטְלוּ מִן הַכְּלִי, וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא לֹא נָטְלוּ מִן הָרְבִיעִית:
וּבִלְבַד שֶׁיְּרַפּוּ. יְדֵיהֶם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם חֲצִיצָה: