ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
אוֹ שֶׁמִּחָה בָהֶן אֶת הַמִּדּוֹת. לַחְלוּחִית שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶן, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְדֹחַק. לְהָכִי תָּנֵי לְשׁוֹן מִחוּי, כְּמוֹ מִחוּי קְרָבָיו דִּתְנַן בִּפְסָחִים פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים [דַּף סח]:
פּוֹסֵל בַּחֲדָשִׁים. דְּאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נְקִיִּים, אֵין רְגִילוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עַד שֶׁיְּדִיחוּם תְּחִלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: