ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּת הַבְּהֵמָה. כְּגוֹן מֵחֲמַת סִרְחוֹן. אֲבָל שֶׁנִּפְסְלוּ מֵחֲמַת טִיט, אֲפִלּוּ בְּקַרְקַע פְּסוּלִים:
בְּכֵלִים פְּסוּלִים. דְּלֹא תַּקּוּן רַבָּנָן נְטִילָה אֶלָּא בִּרְאוּיִין לִשְׁתִיַּת בְּהֵמָה:
בְּקַרְקַע כְּשֵׁרִים. לְהַטְבִּיל הַיָּדַיִם. דְּהָא מִקְוֶה נִינְהוּ וְכָל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן, יָדָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
קוֹמוֹס. גומ"א בְּלַעַ"ז:
וְקַנְקַנְתּוֹם. ודריאול"י. וּמַזְהִיר כְּעֵין זְכוּכִית:
עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ פְּסוּלִין. מִשּׁוּם דְּבִטְּלָן וְנִשְׁתַּנּוּ מִתּוֹרַת מַיִם:
אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה. בִּתְמִיהָה, וְכִי אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת פִּתּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְנָפַל בְּמָקוֹם אַחֵר יִהְיוּ פְּסוּלִים, וַהֲלֹא לֹא נִתְכַּוֵּן וְלֹא בִּטְּלָם, אֶלָּא וַדַּאי כְּשֵׁרִים הֵם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי: