ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ב
שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ. בְּקַטְנוּתָהּ, וְקִבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, וְהָיוּ קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, שֶׁעַל דַּעַת אָבִיהָ נִתְקַדְּשָׁה וְלֹא עַל דַּעְתָּהּ:
יוֹצְאָה בְגֵט. אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁגָּדְלָה וּפָקַע כֹּחַ אָב מְקַבֶּלֶת הִיא אֶת גִּטָּהּ:
אַף זוֹ. פִּקַּחַת שֶׁנִּתְחָרְשָׁה, כַּיּוֹצֵא בָהּ: