ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה א
חֵרֵשׁ. כְּשֵׁם שֶׁכּוֹנֵס בִּרְמִיזָה. כְּלוֹמַר כְּקִדּוּשִׁין כָּךְ גֵּרוּשִׁין. וְכֵן פִּקֵּחַ בְּחֵרֶשֶׁת בִּרְמִיזָה כָּנַס, שֶׁרָמַז לָהּ עַד שֶׁנִּתְרַצֵּית לוֹ, וּבִרְמִיזָה יוֹצִיא אִם רָצָה לְהוֹצִיא:
וְנִתְחָרְשָׁה. אַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשִׁין גְּמוּרִים הָיוּ, שֶׁפִּקַּחַת הָיְתָה בְּאוֹתוֹ זְמַן:
אִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. דְּלֹא בָּעִינַן דַּעַת הָאִשָּׁה:
נִשְׁתַּטֵּית לֹא יוֹצִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁמֹר גִּטָּהּ וּמִתְגָּרֶשֶׁת מִן הַתּוֹרָה, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְגָרְשֶׁנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר:
נִתְחָרֵשׁ הוּא. לְאַחַר קִדּוּשִׁין, הוֹאִיל וְהָיוּ קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית, שֶׁאֵין גֵּרוּשִׁין שֶׁאֵינָן גְּמוּרִים מַפְקִיעִין קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים: