ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ז
הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל. אֶחָד מִן הַבְּעָלִים יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן:
הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם. שֶׁמָּא זֶה אָבִיו וּבְיוֹם מִיתָתוֹ אָסוּר לֶאֱכֹל בְּקָדָשִׁים:
וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. וּבְיוֹם מוֹתוֹ אֲסוּרִים שְׁנֵיהֶם בְּקָדָשִׁים. וּמַשְׁכַּחַת לָהּ דְּרוֹאֶה בְּמִיתַת שְׁנֵיהֶן וְכֹהֵן כָּשֵׁר הוּא דְּהָא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן, כְּגוֹן שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשֵׁי טָעוּת עַל תְּנַאי וְלֹא נִתְקַיֵּם, דְּנָפְקָא מִנֵּיהּ בְּלֹא גִּטָּא, וְנִשֵּׂאת תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, וּבִכְהַאי גַּוְנָא מַשְׁכַּחַת לֵהּ דְּרוֹאֶה בְּמִיתַת שְׁנֵיהֶם וְכֹהֵן כָּשֵׁר הוּא, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן:
הוּא לֹא יוֹרֵשׁ אוֹתָן. דְּיוֹרְשִׁין מַדְחִין אוֹתוֹ אֵלּוּ אֵצֶל אֵלּוּ:
וְהֵן יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. דְּמִי מְעַכֵּב עַל יָדָן, וְחוֹלְקִים הַמָּמוֹן בֵּין שְׁנֵיהֶן:
וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ. לַעֲבֹד, וְאֵין בְּנֵי מִשְׁמָר מְעַכְּבִין עָלָיו. אֲבָל אֵינוֹ חוֹלֵק, דְּכָל בְּנֵי מִשְׁמָר דָּחוּ לֵיהּ גַּבֵּי חַבְרֵיהּ: