ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ה
אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה. דְּאֶחָד כֹּהֵן וְאֶחָד עֶבֶד כֹּהֵן אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה:
וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, וְחוֹלְקִים חֵלֶק כְּאֶחָד, אִם בָּאוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַגֹּרֶן כְּאֶחָד נוֹתְנִים לָהֶם, אֲבָל זֶה בְּלֹא זֶה אֵין חוֹלְקִין לָהֶם, דְּקָסָבַר הַאי תַּנָּא אֵין חוֹלְקִים תְּרוּמָה לָעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ:
בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. דְּכָל אֶחָד מֵהֶם סְפֵק כֹּהֵן סְפֵק עֶבֶד, כְּשֵׁרוֹת אֲסוּרוֹת לָעֶבֶד וּפְסוּלוֹת אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן, וּסְפֵק אִסּוּרָא לְחֻמְרָא:
אֵין סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. דְּכָל חַד אָמַר אֲנָא לָאו כֹּהֵן אֲנָא:
אֵין מְשַׁלְּמִין. דְּכָל חַד אָמַר כֹּהֵן אֲנָא, וְלֹא מַפְקִינַן מָמוֹנָא מִסְּפֵיקָא:
וּמוֹכְרִין הַתְּרוּמָה. תְּרוּמַת תְּבוּאָתָן אֵין נוֹתְנִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין אוֹתָהּ, דְּכָל חַד אָמַר אַיְתִי רְאָיָה דְּלָאו כֹּהֵן אֲנָא, וּמִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְאָכְלָהּ, אֶלָּא מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶן:
וְאֵין חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ. כְּגוֹן עוֹרוֹת קָדָשִׁים, דִּלְכָל חַד מִנַּיְהוּ אָמְרִינַן אַיְתִי רְאָיָה דְּכֹהֵן אַתְּ וּשְׁקֹל:
וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים. לְהַקְרִיב:
וְאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלָּהֶם. כְּגוֹן אִם נוֹלַד לָהֶם בְּכוֹר אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדָן, וְיִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב:
חֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי כֹהֲנִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁמִּנְחָתָן נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל וְקָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא נִשְׂרֶפֶת כְּמִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁהִיא כָּלִיל: