ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ד
מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים. הַוַּדָּאִין:
אֶחָד חוֹלֵץ. תְּחִלָּה, וַהֲדַר מְיַבֵּם אִידָךְ, מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי הַאי דְּחָלַץ הוּא בֶּן הַכַּלָּה וְחָלַץ לְאֵשֶׁת אָחִיו, הָא אִשְׁתַּרְיָא לָהּ בְּהַךְ חֲלִיצָה וְשַׁפִּיר נָסִיב לָהּ אִידָךְ שֶׁהוּא בֶּן הַזְּקֵנָה, דְּאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו מֻתֶּרֶת לוֹ. וְאִי הַאי דְּחָלַץ הוּא בֶּן הַזְּקֵנָה וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו חָלַץ, הַוְיָא לָהּ כְּחוֹלֶצֶת מִן הַנָּכְרִי, וּבֶן הַכַּלָּה כִּי מְיַבֵּם לָהּ שַׁפִּיר קָמְיַבֵּם: