ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טו · משנה ג
שֶׁאֵין הָאַחִים נִכְנָסִים. לְנַחֲלַת בַּעֲלָהּ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (דברים יז) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וְגַבֵּי נִשּׂוּאִין דִּידָהּ הוּא דְּאַקִילוּ רַבָּנָן מִשּׁוּם עִגּוּנָהּ:
מִסֵּפֶר כְּתֻבָּתָהּ. מִנֻּסַּח הַכָּתוּב בִּשְׁטַר כְּתֻבָּה, כְּשֶׁתִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר, וַהֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת, וְאִם כֵּן תִּטֹּל כְּתֻבָּתָהּ: