ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, הָעֻבָּר וְהַיָּבָם וְהָאֵרוּסִין פּוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין:
לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים, וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. הָכִי קָאָמַר, אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה וְלֹא מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לֹא לְבַת כֹּהֵן וְלֹא לְבַת לֵוִי, גְּזֵרָה מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּמַּעֲשֵׂר, וְאִם יְחַלְּקוּ לְאִשָּׁה מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת יָבֹאוּ לַחְלֹק לְבַת יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִלֵּוִי, שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ הָיוּ מְחַלְּקִין לָהּ, לְפִיכָךְ גָּזַר רַבִּי מֵאִיר שֶׁלֹּא תַחֲלֹק אִשָּׁה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֲפִלּוּ בַּת כֹּהֵן וּבַת לֵוִי. וְהָא דִּתְנַן בַּת לֵוִי הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן וְכוּ' לֹא תֹאכַל לֹא בַּתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר, הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נְשׂוּאָה, וּמִשּׁוּם רֵישָׁא דְּתָנֵי בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן דְּהָתָם דַּוְקָא מְאֹרֶסֶת שֶׁאִם הָיְתָה נְשׂוּאָה תֹּאכַל, תָּנָא נַמִּי בַּסֵּיפָא גַּבֵּי בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת: