ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
מִן הָאֵרוּסִין לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. מִפְּנֵי שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשֵׁי עֲבֵרָה נִפְסְלָה מִתְּרוּמָה דְּבֵית אָבִיהָ אִם בַּת כֹּהֵן הִיא:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין. עַד שֶׁתִּבָּעֵל וְתֵעָשֶׂה חֲלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא) וְלֹא יְחַלֵּל, שְׁנֵי חִלּוּלִין, אֶחָד לָהּ וְאֶחָד לְזַרְעָהּ. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתַיְהוּ, אֶלָּא אַף מִן הָאֵרוּסִין לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה:
נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ. מִן הַכֹּהֲנִים הַלָּלוּ:
מִן הַנִּשּׂוּאִין פְּסוּלוֹת. דְּשַׁוְּיוּהָ חֲלָלָה בְּבִיאָתָן:
מִן הָאֵרוּסִין כְּשֵׁרוֹת. דַּאֲפִלּוּ תַּנָּא קַמָּא לֹא פָּסַל מִן הָאֵרוּסִין אֶלָּא בְּחַיֵּיהֶן, שֶׁהִיא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה, אֲבָל מֵתוּ לֹא: