ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת. בְּאַחַת מִכָּל הַבִּיאוֹת הָאֵלּוּ:
אוֹ עַל הַפְּסוּלוֹת כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכוּ'. פְּסָלָהּ לִכְהֻנָּה מִשּׁוּם זוֹנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, פְּסוּלָה הִיא לִכְהֻנָּה. וּגְרוּשָׁה נַמִּי, אִי בַּת כֹּהֵן הִיא מִפְסְלָה בְּהַךְ בִּיאָה מִתְּרוּמָה דְּבֵי נַשָּׁא:
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. לָאו אַפְּסוּלָה לִכְהֻנָּה קָאֵי, דְּהָא פְּסוּלָה וְקַיְמָא, אֶלָּא לְעִנְיַן הַעֲרָאָה נָקַט לֵיהּ, לְמִלְקֵי עֲלָהּ בְּהַעֲרָאָה כִּגְמַר בִּיאָה: