ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה יב
הַמַּחְזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. מִשֶּׁנִּשֵּׂאת:
וְהַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוּצָתוֹ. דְּקַיְמָא עֲלֵיהּ בְּלָאו דְּלֹא יִבְנֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה:
וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. דְּקָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דַּחֲלוּצָתוֹ כְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאָהּ בֵּיתוֹ, דִּכְתִיב (שם) בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. וְקָסָבַר נַמִּי רַבִּי עֲקִיבָא יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּבֵי לָאוִין. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. דִּגְרוּשָׁתוֹ כְּאִשְׁתּוֹ. וְאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ חַיָּבֵי כְּרִיתוּת נִינְהוּ: