ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
לֹא תַחֲלֹץ וְכוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא טַעֲמָא, דִּכְתִיב (דברים כה) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ וְגוֹ', הָא אִם יַחְפֹּץ יְיַבֵּם, כָּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְיִבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה:
בְּתוּלוֹת. גָּזְרִינַן אַטּוּ בְּעוּלוֹת, וַאֲרוּסוֹת אַטּוּ נְשׂוּאוֹת, וְכֵן הֲלָכָה. וְהָנָךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הֵם תִּשְׁעִים יוֹם חוּץ מִיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ:
הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ. דְּטַעֲמָא דַּאֲסוּרָה כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע רִאשׁוֹן לְזֶרַע שֵׁנִי, שֶׁלֹּא תֵלֵד בֵּן סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, וּבָאֲרוּסוֹת לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי:
וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ. דְּהָא לֹא אִיעַבּוּר מֵרִאשׁוֹן:
חוּץ מֵאֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה. שֶׁהָיוּ מְיַחֲדִין אֶת הַכַּלָּה וְאֶת הֶחָתָן בִּיהוּדָה קֹדֶם כְּנִיסָתָן לַחֻפָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וּמְשַׂחֵק עִמָּהּ וְלֹא יִהְיוּ בֹּשִׁים זֶה מִזֶּה בִּבְעִילַת מִצְוָה, לְכָךְ חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא בָּעַל:
כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ. מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא מַפְלִיג בֵּין אַלְמָנָה לִגְרוּשָׁה וּמַתִּיר לָאַלְמָנָה לֵאָרֵס אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל יְמֵי אֶבְלָהּ, אָתָא רַבִּי יוֹסֵי לְאִפְלוּגֵי עֲלֵיהּ בְּהָא, וְאָסַר לָאַלְמָנָה לֵאָרֵס תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים שֶׁל יְמֵי אֶבְלָהּ: