ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
מִצְוָה בַגָּדוֹל לְיַבֵּם. דְּדָרְשִׁינַן וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ וְהָיָה הַבְּכוֹר, הַמְיַבֵּם יְהֵא בְּכוֹר. אֲשֶׁר תֵּלֵד, וְאוֹתָהּ יְבָמָה תְּהֵא רְאוּיָה לֵילֵד, פְּרָט לְאַיְלוֹנִית. יָקוּם הַבְּכוֹר הַיָּבָם עַל שֵׁם אָחִיו לִנְחֹל אוֹתוֹ, וְלֹא יַחְלְקוּ אֶחָיו עִמּוֹ:
הַנִּטְעָן עַל אֵשֶׁת אִישׁ. הֶחָשׁוּד עַל אֵשֶׁת אִישׁ:
וְהוֹצִיאוּהָ. בֵּית דִּין מִתַּחַת בַּעֲלָהּ, בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁאֲסָרָהּ עָלָיו, וְהָלַךְ זֶה וּנְשָׂאָהּ:
יוֹצִיא. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אֲסוּרָה נַמִּי לוֹ כְּמוֹ שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל, כִּדְדָרְשִׁינַן מִנִּטְמָאָה נִטְמָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל. וְדַוְקָא הַנִּטְעָן עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אֲבָל נִטְעָן עַל הַפְּנוּיָה, נִרְאֶה דְּמִצְוָה לִכְנֹס, כִּדְאַשְׁכְּחָן גַּבֵּי אוֹנֵס (דברים כב) וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה: