ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וְהֵם נָכְרִים:
זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן כוּ'. מִשּׁוּם דְּכָל חַד מִנַּיהוּ אָסוּר לְיִבּוּמֵי, דְּדִלְמָא כָּל חַד וְחַד פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ:
הַיָּחִיד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְיַבֵּם, לֹא קֹדֶם חֲלִיצָה שֶׁל שְׁנִיָּה מִשּׁוּם אֲחוֹת זְקוּקָה, וְלֹא לְאַחַר חֲלִיצָה מִשּׁוּם אֲחוֹת חֲלוּצָה. לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְאָסוּר לְיַבֵּם יַחְלֹץ תְּחִלָּה לִשְׁתֵּיהֶן, כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתּוֹ מֵאִסּוּר יְבָמָה לַשּׁוּק:
וְהַשְּׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ. לְאַפְקוּעֵי זִקָּה מֵאָחִיו אִם זוֹ יְבִמְתּוֹ, וְתִשְׁתְּרֵי אֲחוֹתָהּ לַשֵּׁנִי מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי יְבִמְתּוֹ הִיא, שַׁפִּיר, וְאִי אֲחוֹתָהּ הִיא, הָא פָּקְעָה זִקַּת הַיְּבָמָה מִנֵּיהּ בַּחֲלִיצַת אָחִיו:
אָחִיו שֶׁל זֶה מְיַבֵּם חֲלוּצָתוֹ שֶׁל זֶה. מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם זוֹ יְבִמְתּוֹ שַׁפִּיר נָסִיב, שֶׁהֲרֵי אָחִיו לֹא חָלַץ לְזוֹ אֶלָּא לַאֲחוֹתָהּ שֶׁלֹּא הָיְתָה יְבִמְתּוֹ וְאֵינָהּ כְּלוּם. וְאִי לָאו יְבִמְתּוֹ הִיא שַׁפִּיר נָסִיב, נָכְרִיָּה הִיא, דְּאִי מִשּׁוּם אֲחוֹת זְקוּקָה לֵיכָּא, שֶׁהֲרֵי חָלַץ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתּוֹ וּפָקְעָה זִקָּה. וְאִי מִשּׁוּם יְבָמָה לַשּׁוּק, הֲרֵי חָלְצָה זוֹ מֵאֲחִי בַּעֲלָהּ:
קָדְמוּ שְׁנֵי אַחִין. שֶׁל אֶחָד וְחָלְצוּ לִשְׁתֵּיהֶן מִשּׁוּם דְּלֹא יָדְעֵי אֵיזוֹ הִיא יְבִמְתּוֹ:
לֹא יְיַבְּמוּ. שְׁנֵי אַחִים הָאֲחֵרִים זֶה אֶת זוֹ וְזֶה אֶת זוֹ, מִשּׁוּם דְּקַמָּא דְּנָסִיב אִית לֵיהּ לְמֵימַר זוֹ הִיא אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ: אֶלָּא אֶחָד חוֹלֵץ. תְּחִלָּה, לָאַחַת:
וְאֶחָד מְיַבֵּם. לַשְּׁנִיָּה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי יְבִמְתּוֹ הִיא שַׁפִּיר, וְאִי לָאו, בַּאֲחוֹת זְקוּקָה לֹא פָּגַע, שֶׁהֲרֵי חָלַץ אָחִיו לִיבִמְתּוֹ. וִיבָמָה לַשּׁוּק לֹא הֲוֵי, שֶׁהֲרֵי חָלְצָה מֵאֲחִי בַּעֲלָהּ:
וְאִם קָדְמוּ. אֵלּוּ שְׁנַיִם אַחֲרוֹנִים וְכָנְסוּ אַחַר חֲלִיצַת שְׁנַיִם הָאֲחֵרִים וְלֹא בָּאוּ לִמָּלֵךְ בְּבֵית דִּין, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן, כְּדִפְרִישִׁית, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא סְפֵק אִסּוּר אֲחוֹת זְקוּקָה בְּנִשּׂוּאֵי רִאשׁוֹנָה, וְאִיכָּא לְמֵימַר קַמָּא דְּנָסִיב יְבִמְתּוֹ הִיא וְשַׁפִּיר נָסִיב, וּבַתְרָא נַמִּי שַׁפִּיר נָסִיב נָכְרִיָּה, וְאִי נַמִּי הֲוֵי אִינְסִיבָא אִיפְּכָא וְקַמָּא פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָה, כֵּיוָן שֶׁבָּא שֵׁנִי וְיִבֵּם פָּקְעָה זִקָּתָהּ מֵאָחִיו וְהֻתְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאִסּוּרָא דְּעָבַד עָבַד: