ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ז
הַזּוֹלֵף אֶת הַבּוֹר. הַמּוֹצִיא יַיִן וְשֶׁמֶן שֶׁבַּבּוֹר. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאוֹ כֻּלּוֹ בְּבַת אַחַת אֶלָּא מְעַט מְעַט, קָרֵי לֵיהּ זוֹלֵף:
וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בָּרִאשׁוֹנָה. שֶׁהִכְנִיס חָבִית בַּבּוֹר וּמִלְּאָהּ, וְכֵן שְׁנִיָּה, וְכֵן שְׁלִישִׁית, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא שֶׁרֶץ בֶּחָבִית שֶׁמִּלֵּא רִאשׁוֹנָה:
כֻּלָּן טְמֵאוֹת. דְּמֵהָרִאשׁוֹנָה נִטְמָא כָּל מַה שֶּׁבַּבּוֹר, בֵּין שֶׁהָיָה שֶׁרֶץ בַּבּוֹר בֵּין שֶׁהָיָה בֶּחָבִית:
בָּאַחֲרוֹנָה הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. דְּמִמֶּנָּה הָיָה הַשֶּׁרֶץ וְלֹא מִן הַבּוֹר. וַאֲפִלּוּ הָיָה מִן הַבּוֹר, שֶׁמָּא נָפַל בַּבּוֹר אַחַר שֶׁנִּתְמַלְּאוּ כָּל הָרִאשׁוֹנוֹת:
אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהוּא זוֹלֵף. כְּשֶׁהוּא מַכְנִיס הֶחָבִיּוֹת עַצְמָן בְּתוֹךְ הַבּוֹר וּמְמַלֵּא אוֹתָן אַחַת אַחַת:
אֲבָל הָיָה זוֹלֵף בְּמַחַץ. שֶׁהֶחָבִיּוֹת עוֹמְדוֹת חוּץ לַבּוֹר, וְהוּא מְמַלֵּא אוֹתָן עַל יְדֵי הַמַּחַץ, וְהוּא כְּלִי חֶרֶס הֶעָשׂוּי לְמַלְּאוֹת בּוֹ יַיִן:
נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן הִיא טְמֵאָה בִּלְבָד. דְּאֵמוּר בְּתוֹךְ הֶחָבִית הָיָה הַשֶּׁרֶץ וְלֹא בַּבּוֹר:
אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהוּא בוֹדֵק. הַמַּחַץ וְהֶחָבִיּוֹת. שֶׁבְּדָקָן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן שֶׁרֶץ קֹדֶם שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן, אֲבָל לֹא הָיָה מְכַסֶּה לֹא הַבּוֹר וְלֹא הֶחָבִיּוֹת כָּל שָׁעָה שֶׁהָיָה מֵבִיא הַמַּחַץ מִזֶּה לָזֶה, דְּאֵמוּר בַּהֲלִיכָתוֹ נָפַל הַשֶּׁרֶץ בֶּחָבִית. וְכֵן מְכַסֶּה וְלֹא בּוֹדֵק נַמִּי שֶׁמָּא הָיָה בֶּחָבִית קֹדֶם לָכֵן:
אֲבָל הָיָה בוֹדֵק וּמְכַסֶּה. שֶׁבָּדַק הֶחָבִיּוֹת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מוֹלִיךְ הַמַּחַץ מִזֶּה לָזֶה הָיָה מְכַסֶּה בֵּין בּוֹר בֵּין חָבִית, מִמַּה נַּפְשָׁךְ שֶׁרֶץ הָיָה בַּבּוֹר מִתְּחִלָּתוֹ, בֵּין שֶׁנִּמְצָא בֶּחָבִית, בֵּין שֶׁנִּמְצָא בַּבּוֹר, בֵּין שֶׁנִּמְצָא בַּמַּחַץ: