ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא. נִתַּז רֹק מִפִּיו שֶׁל עַם הָאָרֶץ הַמְדַבֵּר, וְרֹק הַיּוֹצֵא מִפִּי עַם הָאָרֶץ מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים מִדְּרַבָּנָן, וְכָל שֶׁכֵּן אֳכָלִים וּמַשְׁקִים:
סְפֵקוֹ טָהוֹר. דְּאָמְרִינַן שְׂפַת הַבּוֹר קָלְטָה הַצִּנּוֹרָא וּמְנָעַתָּה מִלָּרֶדֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן. וּמַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּבוֹר סִיד שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּבְתוֹסֶפְתָּא אָמְרוּ, דִּבְבוֹר שֶׁל שֶׁמֶן טָמֵא, לְפִי שֶׁהַשֶּׁמֶן מַחֲלִיק שְׂפַת הַבּוֹר [וְהַצִּנּוֹרָא] מַחְלֶקֶת וְיוֹרֶדֶת לְמַטָּה לַשֶּׁמֶן שֶׁבַּבּוֹר: