ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ה
הָאוֹכֵל. עֲנָבִים:
מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה. דִּסְתָמָן לַאֲכִילָה נִבְצְרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת וְהָעֲנָבִים נוֹטְפִים יַיִן לַגַּת:
הֲרֵי הַגַּת טְהוֹרָה. דְּאוֹתָן טִפִּין אֵין לָהֶם תּוֹרַת מַשְׁקֶה, הוֹאִיל וְלַאֲכִילָה נִבְצְרוּ וְלֹא נִיחָא לֵיהּ בְּמַאי דְּטָיֵף. אֲבָל הָאוֹכֵל מִן הֶעָבִיט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָעֲנָבִים מְבֻקָּעוֹת וְאֵינָן מְנַטְּפוֹת, אִם נָפַל מִמֶּנּוּ גַּרְגֵּר יְחִידִי וְאֵין חוֹתָם לְאוֹתוֹ גַּרְגֵּר, דְּהַיְנוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהָעֹקֶץ עַל פִּי הַגַּרְגֵּר יֵשׁ כְּמִין חוֹתָם וְאוֹתוֹ חוֹתָם סוֹתֵם פִּי הַגַּרְגֵּר שֶׁאֵין מַשְׁקֶה יוֹצֵא. וּכְשֶׁנֶּעֱקָר הָעֹקֶץ עִם הַחוֹתָם, מַשְׁקֶה יוֹצֵא, וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּטָלָם לְאָכְלָם יֵשׁ לוֹ תּוֹרַת מַשְׁקֶה, הוֹאִיל וּמִתְּחִלָּה בְּצָרָם לַגַּת, וְנִטְמָא אוֹתוֹ מַשְׁקֶה בְּיָדָיו טְמֵאוֹת, וּכְשֶׁנָּפַל לַגַּת נִטְמָא. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנָּגַע בְּיָדָיו בִּמְקוֹם הַחוֹתָם. אֲבָל אִם לֹא נָגַע בִּמְקוֹם הַחוֹתָם, לֹא נִטְמָא הַגַּת, שֶׁהֲרֵי לֹא נָגְעוּ יָדָיו בַּמַּשְׁקִים כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר הַמַּשְׁקֶה וִיטַמֵּא הַגַּת:
נָפְלוּ מִמֶּנּוּ עֲנָבִים. כְּלוֹמַר אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים, שֶׁהַגַּרְגְּרִים מְחֻבָּרִים בָּאֶשְׁכּוֹל וְאֵין מַשְׁקֶה יוֹצֵא, וְנִטְמְאוּ בְּיָדָיו טְמֵאוֹת, דְּהֻכְשְׁרוּ לְפִי שֶׁנִּבְצַר לַגַּת:
וּדְרָכָן בְּמָקוֹם הַמֻפְנֶה. מָקוֹם פָּנוּי בַּגַּת שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם לֹא יַיִן וְלֹא עֲנָבִים וּדְרָכוּהוּ בְּטָהֳרָה:
כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן טָהוֹר. הַגַּת, דְּאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי, וּמִשֶׁיָּצָאת טִפָּה רִאשׁוֹנָה חָסֵר לֵיהּ מִכַּבֵּיצָה וְאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֲחֵרִים בְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה, נִמְצָא דְּאֵין טֻמְאָה לְטִפָּה זוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת טֻמְאָה שֶׁקִּבְּלָהּ כְּשֶׁהָיְתָה אֹכֶל, הִלְכָּךְ הַשְׁתָּא נַמִּי דְּנַעֲשֵׂית מַשְׁקֶה אֵין לָהּ כֹּחַ אֶלָּא כְּאֹכֶל. אֲבָל יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁהַבֵּיצָה מְטַמְּאָה טִפָּה רִאשׁוֹנָה כְּדִין מַשְׁקֶה, וְחָזְרָה הַטִּפָּה וְטִמְּאָה אֶת הַגַּת, דְּמַשְׁקֶה מְטַמֵּא כְּלִי: