ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ד
הַנּוֹתֵן מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה. עֲנָבִים שֶׁבְּצָרָן מִתְּחִלָּה לַאֲכִילָה, וְלֹא הֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה, דְּלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל הַבּוֹצֵר מִתְּחִלָּה לַגַּת וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ עֲלֵיהֶן וּלְקָחָן מִן הַסַּלִּים אוֹ מִן הָאֲדָמָה שֶׁשָּׁטַח הָעֲנָבִים עָלֶיהָ וּנְתָנָן לַגַּת:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כֵּיוָן שֶׁבָּא לְנָתְנָן לַגַּת הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ בְּצָרָן מִתְּחִלָּה לַגַּת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לַגַּת בְּטָהֳרָה:
וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת טִמְּאָן. וְאַף עַל גַּב דִּסְתָם יָדַיִם שְׁנִיּוֹת הֵן, וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין, דִּלְמָא קָסָבְרֵי הַטְּבוּלִים לִתְרוּמָה כִּתְרוּמָה דָּמוּ. אִי נַמִּי, בְּיָדַיִם תְּחִלּוֹת עָסְקִינַן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא כִּדְאִיתָא פֶּרֶק ב' דְּחֻלִּין:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹתֵן לַגַּת בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וּמַפְרִישׁ תְּרוּמָתוֹ בְּטָהֳרָה. לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ כֵּיוָן דִּבְצָרָן מִתְּחִלָּה לַאֲכִילָה:
מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים. עָבִיט הוּא כְּלִי שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ הָעֲנָבִים כְּשֶׁבּוֹצְרִים אוֹתָן לַגַּת. וּמַשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים, שֶׁשָּׁטְחוּ הֶעָלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנָתְנוּ הָעֲנָבִים עֲלֵיהֶם. וְהַשְׁתָּא מוֹכְחָא מִלְּתָא דְּהַבּוֹצֵר עֲנָבִים הַלָּלוּ מִתְּחִלָּה, לַגַּת בְּצָרָן וְלֹא לַאֲכִילָה, הִלְכָּךְ שָׁוִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּהָא דְּנוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת, דְּהָא שָׁתִיק לֵיהּ הִלֵּל לְשַׁמַּאי בְּפֶרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת וְהוֹדָה לוֹ שֶׁהַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשַׁר: