ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ט
נִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִים. לְאַחַר שֶׁתָּקַע יָתֵד בָּאוֹם לְהַפְרִיד הָאוֹם לְכַמָּה חֲלָקִים פְּרוּדִים, וּבְכָל גּוּשׁ וְגוּשׁ מֵאֵלֶּה הַחֲלָקִים הַפְּרוּדִים מֵהָאוֹם יֵשׁ זֵיתִים מְדֻבָּקִים:
וְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה. שֶׁאִם בָּאתָ לְצָרֵף זֵיתִים שֶׁהַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בָּהֶן יֵשׁ בָּהֶן כַּבֵּיצָה:
טָמֵא. כָּל הַגּוּשׁ. אַף עַל גַּב דְּאֵין הַגּוּשׁ חִבּוּר מִשֶּׁתָּקַע אֶת הַיָּתֵד בָּאוֹם לְהַפְרִידָם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּיֵשׁ בְּגוּשׁ זֶה זֵיתִים טְמֵאִין כְּשִׁעוּר לְטַמֵּא אֲחֵרִים, דְּהַיְנוּ כַּבֵּיצָה, נַעֲשָׂה חִבּוּר לְטַמֵּא כָּל שְׁאָר הַזֵּיתִים שֶׁבּוֹ:
פְּרוּדִים עַל גַּבֵּי פְרוּדִים. שֶׁיֵּשׁ גּוּשִׁים עַל גַּבֵּי גוּשִׁים וְהַשֶּׁרֶץ עַל הַגּוּשׁ הָעֶלְיוֹן:
אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה. שֶׁל אוֹתוֹ גּוּשׁ:
אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. שֶׁל שֶׁרֶץ, כְּלוֹמַר אוֹתוֹ גּוּשׁ בִּלְבַד שֶׁהַשֶּׁרֶץ נָגַע בּוֹ. אֲבָל שְׁאָר גּוּשִׁים, טְהוֹרִים:
נִמְצָא. הַשֶּׁרֶץ:
בֵּין הַכֹּתֶל לַזֵּיתִים טָהוֹר. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הָיָה עַל הַזֵּיתִים:
נִמְצָא בַגַּג. הַמַּעֲלֶה זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן לַגַּג, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ אַחַר כָּךְ בַּזֵּיתִים שֶׁעַל הַגַּג:
הַמַּעֲטָן טָהוֹר. כְּלוֹמַר זֵיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן טְהוֹרִין, וְלֹא אָמְרִינַן עִם הַזֵּיתִים הוּבָא וְהָיָה בַּמַּעֲטָן:
נִמְצָא בַמַּעֲטָן. זֵיתִים שֶׁהֶעֱלָה בַּגַּג, טְמֵאִין, דְּמִקֹּדֶם שֶׁהֶעֱלָה הַזֵּיתִים לַגַּג הָיָה הַשֶּׁרֶץ בַּמַּעֲטָן:
נִמְצָא שָׂרוּף. וְשֶׁרֶץ שָׂרוּף לֹא מְטַמֵּא, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יא] בְּמוֹתָם, כְּעֵין מוֹתָם. וּכְשֶׁנִּמְצָא שָׂרוּף עַל גַּבֵּי זֵיתִים טְהוֹרִים, לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע בָּהֶן קֹדֶם שֶׁנִּשְׂרַף:
מְהוּהָא. בֶּגֶד שֶׁנִּתְחַרֵךְ בָּאֵשׁ וְנַעֲשָׂה כְּמִין קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וְשׁוּב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
טְהוֹרָה. וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא טָמֵא הָיָה מִתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּתְחַרֵךְ:
כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר: