ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ח
בָּרֵחַיִם. שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן זֵיתִים קֹדֶם נְתִינָתָן לְבֵית הַבַּד וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנָן בְּבֵית הַבַּד וְטוֹעֲנָן בְּקוֹרָה:
וְאִם הָיָה מַשְׁקֶה. נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה בַּשֶּׁרֶץ וְנִטְמְאוּ כָּל הַזֵּיתִים עַל יְדֵי חִבּוּר מַשְׁקֶה:
נִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים. נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ עַל גַּבֵּי הֶעָלִים הַמְכַסִּים אֶת הַזֵּיתִים, וְעָלִים לָאו בַּר קַבּוֹלֵי טֻמְאָה נִינְהוּ:
יִשָּׁאֲלוּ הַבַּדָּדִים. עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁטִּהֲרָן בַּעַל הַשֶּׁמֶן לַעֲשׂוֹת זֵיתָיו בְּטָהֳרָה, וְנֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ בַּשֶּׁרֶץ שֶׁעַל הֶעָלִים וְלֹא נִטְמֵינוּ:
וְאִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאוֹם. אִם הָיָה הַשֶּׁרֶץ יוֹצֵא מִן הֶעָלִים שֶׁמְּכַסִּים אֶת הַזֵּיתִים וְנוֹגֵעַ בָּאוֹם:
אֲפִלּוּ. שֵׂעָר אֶחָד מִן הַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בָּאוֹם:
טָמֵא. כָּל הָאוֹם, דַּחֲשִׁיב חִבּוּר. אוֹם, הַזֵּיתִים הַמְקֻבָּצִים יַחַד וּמְחֻבָּרִין זֶה בָּזֶה בַּמַּעֲטָן, נִקְרָאִים אוֹם: