ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין. לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְהֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה, הֲרֵי כָּל הַזֵּיתִים טְמֵאִין וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶן הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין, שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁיָּצָא מֵהֶן לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁעַל יָדוֹ הֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה הוּא מִתְעָרֵב בְּאֵלּוּ הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין וּמְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהֶן, וּמְטַמֵּא אַחַר כָּךְ כָּל שְׁאָר הַזֵּיתִים:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן. מִן הַזֵּיתִים שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּלָא חֲשִׁיב מֹחַל מַשְׁקֶה לֹא לְהַכְשִׁיר הַזְּרָעִים וְלֹא לְקַבֵּל טֻמְאָה כִּשְׁאָר מַשְׁקִים:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. דְּמֹחַל חָשׁוּב מַשְׁקֶה בֵּין לְהַכְשִׁיר בֵּין לְטַמֵּא, כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר. לְאַחַר שֶׁמּוֹצִיאִין הַשֶּׁמֶן מִן הַבּוֹר, נִשְׁאָר בְּקַרְקָעִית הַבּוֹר מֹחַל כְּמוֹ מַיִם. וְקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּעֲלֵיהּ אִפְלִיגוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא חֲשִׁיב לֵיהּ מַשְׁקֶה, וְרַבָּנָן סָבְרֵי כֵּיוָן דְּלֹא אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מֹחַל בְּקַרְקָעִית הַבּוֹר בְּלֹא צִחְצוּחֵי שֶׁמֶן, חֲשִׁיבֵי מַשְׁקֶה כְּמוֹ הַשֶּׁמֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ פְּלוּגְתַּיְהוּ תַּנָּא קַמָּא, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן: