ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
גָּמַר מִלִּמְסֹק. מִלִּלְקֹט זֵיתָיו:
אֲבָל עָתִיד לִקַּח. לִקְנוֹת זֵיתִים מִן הַשׁוּק וּלְהוֹסִיף עַל אֵלּוּ:
גָּמַר מִלִּקַּח. שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לִקְנוֹת עוֹד זֵיתִים, אֲבָל רוֹצֶה לִלְווֹת זֵיתִים מֵאֲחֵרִים וּלְהוֹסִיף עַל אֵלּוּ:
אֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ מִשְׁתֶּה. וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָאֵבֶל:
טְהוֹרִין. לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ. כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן:
אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן. אֵין מֻכְשָׁר אֶלָּא מְקוֹם נְפִילַת הַמַּשְׁקֶה. פֵּרוּשׁ אַחֵר, נָפְלוּ עַל הַזֵּיתִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן מַשְׁקִין טְמֵאִין, לֹא נִטְמָא מֵהֶן אֶלָּא הַזֵּיתִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִים בִּלְבַד:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן. הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַזֵּיתִים קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין לָהֶן דִּין מַשְׁקִין, וְאֵין מַכְשִׁירִין אֶת הָאֳכָלִין, וְהֵן עַצְמָן אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וּמִפְּנֵי מָה טָהוֹר הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּקִיּוּמָן: