ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר. כֹּהֵן שֶׁהָיָה טָהוֹר לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל עוֹד בַּתְּרוּמָה:
שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִים פּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ. הַטְּמֵאִים שֶׁיּוֹדְעִים בּוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר, פּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, הִלְכָּךְ לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע בְּאָדָם טָמֵא וְטִמְּאָהוּ:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. מֵאַחַר שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת. בְּהָא מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דַּאֲפִלּוּ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדַי:
יָדָיו טְמֵאוֹת. וּפוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה, מֵאַחַר שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל, לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְנָגַע וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ: