ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר. וְדַוְקָא אִשָּׁה שׁוֹטָה, אֲבָל אָדָם שׁוֹטֶה לֹא, דְּאִשָּׁה רְגִילָה בְּנִדּוּת, וְאֵין אָדָם רָגִיל בְּזִיבוֹת:
אוֹ נָכְרִית. וְהוּא הַדִּין לְנָכְרִי, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אֵין חִלּוּק בֵּין נָכְרִי לְנָכְרִית, וְכֻלָּן טְהוֹרִין, וְרַבָּנָן גָּזְרוּ עֲלַיְהוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּזָבִים. וְכֵן כּוּתִית אֵין חִלּוּק בֵּין כּוּתִי לְכוּתִית לְמַאן דְּאָמַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן, וְגַם הָאִידְנָא גָּזְרוּ עֲלַיְהוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּנָכְרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם:
כָּל הָרֻקִּין שֶׁבָּעִיר טְמֵאִים. שֶׁדַּרְכָּן לַהֲלֹךְ בְּכָל הָעִיר:
אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִּסְפִינָה. דִּמְטַמְּאָה מִדְרָס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּגָדֶיהָ נוֹגְעִים, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּזָבִים:
אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה כֵּלָיו טְהוֹרִים. דְּאִם הָיְתָה נִדָּה אוֹ זָבָה לֹא הָיְתָה דּוֹרֶסֶת עַל בְּגָדָיו וְלֹא נִכְנֶסֶת עִמּוֹ בִּסְפִינָה: