ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים. שֶׁעַל רֻקִּים הַנִּמְצָאִים שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, כְּדִתְנַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן סָפֵק, וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא:
וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב. אִם רֹב אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר זָבִים וְזָבוֹת, שׂוֹרְפִין:
כֵּלָיו טְמֵאִין מִדְרָס. אַף עַל גַּב דִּבְיָשַׁב וּבָא אֶחָד וְדָרַס הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, יָשֵׁן שָׁאנֵי, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא רֹב בְּנֵי אָדָם דָּרְסוּ עַל בְּגָדָיו וְאֶחָד מֵהֶן זָב אוֹ זָבָה:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיוָן דַּהֲוֵי סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר, שֶׁמָּא לֹא דָּרַס כְּלָל:
נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דַּוְקָא מַיְרֵי:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אִם רָאָהוּ חַי מִבָּעֶרֶב אַף עַל פִּי שֶׁבָּא שַׁחֲרִית וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת, מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהוּא טָהוֹר, וּכְשֶׁלֹּא רָאָהוּ חַי פְּלִיגֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: