ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
עַל סְפֵק בֵּית הַפְּרָס. כְּגוֹן תְּרוּמָה שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵית הַפְּרָס, דְּהוּא שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר וְסָפֵק אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה מִן הַמֵּת:
וְעַל סְפֵק עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים. דְּכָל עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים מְסַפְּקִינַן לֵיהּ בְּרָקָב שֶׁל מֵת. וּשְׁנֵי אֵלֶּה, אֶרֶץ הָעַמִּים וּבֵית הַפְּרָס, גָּזְרוּ בָּהֶם שֶׁיִּהְיוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא:
וְעַל סְפֵקָן שֶׁל בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ. דְּכֻלְּהוּ מְסַפְּקָא לָן אִם יָשְׁבָה עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה:
וְעַל סְפֵק כֵּלִים הַנִּמְצָאִים. דְּלֹא יָדְעִינַן אִם טְמֵאִים הֵן:
וְעַל סְפֵק רֻקִּין. דְּשֶׁמָּא שֶׁל זָב וְזָבָה הֵן, אוֹ דְּנִדָּה וְיוֹלֶדֶת:
מֵי רַגְלֵי אָדָם שֶׁהֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי בְהֵמָה. רְבוּתָא קָמַשְׁמַע לָן, דְּלֹא אָמְרִינַן מִדְּהָנֵי דִּבְהֵמָה הָנֵי נַמִּי דִּבְהֵמָה, וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא תְּרֵי סְפֵקֵי לְקֻלָּא, סָפֵק דִּבְהֵמָה סָפֵק דְּאָדָם, וַאֲפִלּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר דְּאָדָם, שֶׁמָּא דְּאָדָם טָהוֹר. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ עַל פִּי הַתּוֹסֶפְתָּא, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ מֵי רַגְלֵי אָדָם טָמֵא עִם מֵי [רַגְלֵי] בְּהֵמָה חֲצִי בַּחֲצִי בְּשָׁוֶה, וְזֶהוּ שֶׁכְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי בְּהֵמָה, וּמְסַפְּקָא לָן אִם בָּטְלוּ מַרְאֵיהֶן שֶׁל מֵי רַגְלֵי אָדָם וְיִהְיוּ כֻּלָּן טְהוֹרִין, אוֹ לֹא בָּטְלוּ וְיִהְיוּ כֻּלָּן טְמֵאִין:
עַל וַדַּאי מַגָּעָן שֶׁהוּא סְפֵק טֻמְאָתָן. יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁנָּגְעָה בָּהֶן תְּרוּמָה, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הֵן טְמֵאִים אוֹ לָאו, כִּדְפָרֵישְׁנָא סְפֵקָא דְּכֻלְּהוּ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד תּוֹלִין. עַל סְפֵק מַגָּעָן. וְלֹא שׂוֹרְפִים מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סְפֵק סְפֵקָא לְקֻלָּא, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, וַאֲפִלּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר נָגַע, סָפֵק טְמֵאִים סָפֵק טְהוֹרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר עַל סְפֵק מַגָּעָן שׂוֹרְפִין: