ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחֻלִּין טָמֵא וּמְטַמֵּא. תְּרוּמָה. שֶׁכִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּגַע בְּרִאשׁוֹן שֶׁל חֻלִּין, נַעֲשֶׂה שֵׁנִי וּפוֹסֵל אֶת הַשְּׁלִישִׁי:
וְהַשֵּׁנִי. שֶׁבַּחֻלִּין. פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא, דִּשְׁלִישִׁי דִּתְרוּמָה לָא עֲבִיד רְבִיעִי, הִלְכָּךְ שְׁלִישִׁי דִּתְרוּמָה לֹא מִקְרֵי טָמֵא אֶלָּא פָּסוּל:
וְהַשְּׁלִישִׁי. שֶׁל חֻלִּין. הָכִי קָאָמַר, וְאִם יֵשׁ בְּאוֹתָן חֻלִּין שְׁלִישִׁי, כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה:
נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַדָּמַע. בְּתַבְשִׁיל [שֶׁתְּרוּמָה] מְעֹרֶבֶת בּוֹ. וְהַתְּרוּמָה קְרוּיָה דֶּמַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר. וּבְפֶרֶק ב' דְּחֻלִּין מוֹכִיחַ דְּדַוְקָא כְּשֶׁאֵין בִּנְזִיד הַדֶּמַע כַּזַּיִת תְּרוּמָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס הוּא דְּשָׁרֵי לֵיהּ לֶאֱכֹל אֹכֶל שְׁלִישִׁי, אֲבָל אִי אִיכָּא כַּזַּיִת תְּרוּמָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, אָסוּר, דְּקַיְמָא לָן הָאוֹכֵל אֹכֶל שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה, נִפְסַל גּוּפוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה: